019b - View Binding ב-MainActivity

חזרה ל־019a: הפעלת View Binding והמרת המסך הראשון

בשלב הקודם הפעלנו את View Binding והמרנו מסך פשוט. כאן מתחילים בשינוי קטן ב־MainActivity שאפשר לחזור עליו בפרויקטים חדשים: טוענים את המסך דרך שדה binding, מחליפים את findViewById(R.id.main) ב־binding.main, ומעדכנים את הריווח בקצוות המסך. אחר כך נשתמש ב־binding כדי להמיר את מסך משחק האיקס־עיגול.

המטרה: לא יישארו ב-MainActivity קריאות findViewById.

לפני שמתחילים

ודאו ששלב 019a כבר בוצע:

buildFeatures {
    viewBinding = true
}

אחרי Sync Project with Gradle Files, הקובץ activity_main.xml יוצר את המחלקה ActivityMainBinding.

שלב 1 - האתחול הבסיסי של MainActivity

פתחו את MainActivity בתצוגת Android, תחת app > kotlin+java > com.example.tictacmenu > activities.

נקודת המוצא בהשוואה היא הקוד הרגיל של התבנית: setContentView(R.layout.activity_main) טוען את המסך, ו־findViewById(R.id.main) מאתר את ה־View שעליו מחילים את הריווח. נוסיף שדה binding בגוף המחלקה MainActivity, מעל @Override ומחוץ ל־onCreate, ונאתחל אותו בתוך המתודה.

הוסיפו את ה־import של הפרויקט:

import com.example.tictacmenu.databinding.ActivityMainBinding;

השאירו את ה־import של R כל עוד קוד אחר בקובץ משתמש בו.

מוצגת תחילת המתודה בלבד; שאר הקוד ב־onCreate ממשיך אחרי }); ונשאר במקומו. שורות אדומות מוחלפות, שורות ירוקות נוספות, והדגשות הרקע מסמנות את אותן נקודות בקוד בשתי העמודות.

    @Override
    protected void onCreate(Bundle savedInstanceState) {
        super.onCreate(savedInstanceState);
        EdgeToEdge.enable(this);
-        setContentView(R.layout.activity_main);
-        ViewCompat.setOnApplyWindowInsetsListener(findViewById(R.id.main), (v, insets) -> {
-            Insets systemBars = insets.getInsets(WindowInsetsCompat.Type.systemBars());
-            v.setPadding(systemBars.left, systemBars.top, systemBars.right, systemBars.bottom);
            return insets;
        });
    

+    private ActivityMainBinding binding;

    @Override
    protected void onCreate(Bundle savedInstanceState) {
        super.onCreate(savedInstanceState);
        EdgeToEdge.enable(this);

+        binding = ActivityMainBinding.inflate(getLayoutInflater());
+        setContentView(binding.getRoot());
+        ViewCompat.setOnApplyWindowInsetsListener(binding.main, (v, insets) -> {
+            Insets bars = insets.getInsets(WindowInsetsCompat.Type.systemBars() | WindowInsetsCompat.Type.displayCutout());
+            v.setPadding(bars.left, bars.top, bars.right, bars.bottom);
            return insets;
        });
    

מה השתנה?

1. מוסיפים שדה ומאתחלים דרכו את המסך. private ActivityMainBinding binding; נמצא מחוץ למתודה, כדי שגם מתודות אחרות באותה Activity יוכלו להשתמש בו אחרי האתחול. בתוך onCreate, השורה binding = ActivityMainBinding.inflate(getLayoutInflater()); יוצרת את רכיבי המסך, ו־setContentView(binding.getRoot()); מציג את ה־View הראשי שלהם. כך שתי השורות מחליפות את setContentView(R.layout.activity_main);. בהשמה בתוך המתודה כותבים binding = בלי להכריז שוב על הטיפוס, כדי לא ליצור משתנה מקומי שמסתיר את השדה.
2. ניגשים ל־View ישירות. binding.main מחליף את findViewById(R.id.main) בשורת ה־listener: זהו כבר אובייקט ה־View בעל המזהה @+id/main, ולכן אין צורך לחפש אותו.
3. הריווח מתחשב גם במגרעת המסך. systemBars() מתייחס לפסי המערכת, ו־displayCutout() מוסיף התחשבות במגרעת או בחור המצלמה. הסימן | משלב את שני סוגי ה־insets, ו־setPadding משתמש בתוצאה כדי להרחיק את התוכן מהאזורים האלה. השם bars מחליף את systemBars גם בהכרזה וגם בשימוש. הסבר בתיעוד Android.

לשימוש חוזר בפרויקט חדש: זהו אותו אתחול בסיסי ל־Activity עם View Binding. התאימו את שם מחלקת ה־binding לקובץ ה־layout ואת binding.main למזהה של ה־View שעליו מחילים את הריווח; בדוגמה זו הוא @+id/main.

- *.iml
- .gradle
- /local.properties
- /.idea/caches
- /.idea/libraries
- /.idea/modules.xml
- /.idea/workspace.xml
- /.idea/navEditor.xml
- /.idea/assetWizardSettings.xml
- .DS_Store
- /build
- /captures
- .externalNativeBuild
- .cxx
- local.properties

+# Android Studio / IntelliJ
+.idea/
+*.iml
+
+# Gradle
+.gradle/
+**/build/
+
+# Local machine configuration
+local.properties
+
+# Android generated files
+captures/
+.externalNativeBuild/
+.cxx/
+
+# Build outputs
+*.apk
+*.aab
+output-metadata.json
+
+# Profiling / logs
+*.hprof
+*.log
+
+# OS junk
+.DS_Store
+Thumbs.db
+
+# Temporary/editor files
+*.swp
+*~

git rm -r --cached .idea
git rm -r --cached --ignore-unmatch .gradle
git rm -r --cached --ignore-unmatch build
git rm -r --cached --ignore-unmatch app/build
git add .gitignore
git commit -m "Ignore Android Studio and generated files"

בדיקה לפני שממשיכים: הריצו Build > Make Project, פתחו את המסך ובדקו שהתוכן אינו מוסתר על ידי פסי המערכת או מגרעת המסך, גם בסיבוב לרוחב. מכאן ממשיכים לשינויים של מסך המשחק.

שלב 2 - החלפה פשוטה של View יחיד

במתודה onConnectClick, אין צורך לחפש את שדה כתובת השרת לפי מזהה:

-EditText ipEdit = findViewById(R.id.editServerIP);
+EditText ipEdit = binding.editServerIP;

אפשר גם להשתמש ישירות ב-binding.editServerIP, אבל משתנה מקומי בשם ipEdit נשאר קריא ונוח אם משתמשים בו כמה פעמים.

חיבור כפתור Connect דרך binding

אם ב-activity_main.xml הכפתור מכיל listener ישן:

android:onClick="onConnectClick"

הסירו את השורה הזאת מה-XML. לאחר יצירת ה-binding ב-onCreate, חברו listener מפורש:

binding.buttonConnect.setOnClickListener(view -> onConnectClick());

מאחר שהמתודה כבר אינה נקראת אוטומטית מתוך XML, היא אינה צריכה לקבל View ואפשר להפוך אותה לפרטית:

-public void onConnectClick(View view) {
+private void onConnectClick() {

העיקרון החשוב: R.id הוא מספר, binding הוא אובייקט

לפני ההמרה, R.id.button00 הוא מזהה משאב מסוג int. המזהה מתאים לפעולות כמו:

Button button = findViewById(R.id.button00);

לעומת זאת, binding.button00 הוא כבר האובייקט עצמו, מסוג Button:

Button button = binding.button00;
button.setText("X");

לכן אין להחליף את R.id.button00 ב-binding.button00 בתוך מקום שמצפה ל-int. למשל, המתודה הבאה לא יכולה להמשיך להחזיר int:

private int idFor(int row, int col) {
    return binding.button00; // שגיאת קומפילציה: Button אינו int
}

זה בדיוק מקור הסימון האדום: binding לא מחזיר את ה-ID של הכפתור, אלא מחזיר את הכפתור. זו בדרך כלל תועלת — אין חיפוש נוסף, אין casting, והטיפוס נבדק בזמן קומפילציה — אך בקוד שבנוי סביב IDs צריך להתאים את סוגי המשתנים והמתודות.

כלל אצבע: אם הקוד צריך לבצע פעולה על View, השתמשו ב-binding.someView. אם API חיצוני דורש במפורש מזהה משאב, כגון int @IdRes, העבירו לו R.id.some_view ולא את שדה ה-binding.

שלב 3 - כפתור לפי שורה ועמודה

ב-MainActivity, הודעה שמגיעה מהשרת כוללת שורה ועמודה. בקוד הישן המתודה idFor החזירה מזהה int, ואחר כך הקוד חיפש באמצעותו את הכפתור. לאחר מעבר ל-binding, המתודה צריכה להחזיר Button ישירות; אין צורך, ואסור, לקרוא שוב ל-findViewById.

בצעו את שינויי החלק הזה לפי תמונת הדיפ:

שימו לב לשלוש ההחלפות המרכזיות בתמונה:

1. idFor הופכת ל-buttonFor וסוג ההחזרה משתנה מ-int ל-Button.
2. במקום int id ואז findViewById(id), מקבלים מיד Button target = buttonFor(r, c).
3. ב-resetBoard המערך הוא Button[], ולכן הלולאה מקבלת Button ישירות ולא מזהה.

הערך null בסוף buttonFor מציין ששילוב שורה/עמודה אינו תא חוקי. זו החלופה המתאימה ל-return 0 של מתודה שהחזירה int.

בדיקה

1. הריצו Build > Make Project.
2. הריצו את האפליקציה ופתחו את מסך המשחק.
3. נסו להתחבר לשרת ולבצע מהלך מקומי.
4. אם מתקבל מהלך מהשרת, ודאו שהכפתור המתאים מתעדכן.
5. ודאו שניצחון או תיקו עדיין מאפסים את כל תשעת הכפתורים.

אם ActivityMainBinding מסומן באדום, בצעו Gradle Sync ובדקו שקיים app/src/main/res/layout/activity_main.xml.

השיעור הבא

• 019c - View Binding ב-Fragments וב-MenuActivity