שואלים LLM — כפתור אחד ותשובה אחת

דוגמת Java ו־View Binding קטנה עם Firebase AI Logic

הכנה מאובטחת בצד Google · English

לוחצים Ask LLM, רואים Thinking…, ואז תשובה שנוצרה מוצגת בתווית אחת. אין צורך במאגר Git חדש, בטבלת נתונים, במחלקת מודל משלנו או במפענח JSON. מתחילים מ־Empty Views Activity בשפת Java, בחבילה com.example.topic, ומשלימים קודם את עמוד ההכנה. משאירים את קוד התבנית והתלויות שאינם קשורים לשינוי. נדרשת רמת API של 24 ומעלה; אם בתבנית כבר מוגדר מינימום גבוה יותר, משאירים אותו. השתמשו באמולטור נפרד אם לתרגיל אחר ב־TopicProjects יש אותו מזהה אפליקציה.

1. כפתור ותווית שאפשר לגלול

ב־Gradle Scripts, בקובץ build.gradle.kts (Module :app), הפעילו View Binding בתוך מקטע android הקיים. אם כבר יש buildFeatures, הוסיפו רק את ההגדרה viewBinding.

android {
    // Keep the existing namespace, SDK levels, build types, etc.
    buildFeatures {
        viewBinding = true
    }
}

ב־app > res > layout, פתחו את activity_main.xml והחליפו רק את רכיב Hello World בפקדים הבאים. משאירים את ConstraintLayout הראשי ואת המזהה main. ה־ScrollView מאפשר לקרוא גם תשובה ארוכה.

android:layout_height="match_parent"
     tools:context=".MainActivity">

-    <TextView
-        android:layout_width="wrap_content"
+    <Button
+        android:id="@+id/ask_llm"
+        android:layout_width="0dp"
         android:layout_height="wrap_content"
-        android:text="Hello World!"
+        android:layout_margin="16dp"
+        android:text="Ask LLM"
+        app:layout_constraintTop_toTopOf="parent"
+        app:layout_constraintStart_toStartOf="parent"
+        app:layout_constraintEnd_toEndOf="parent" />
+
+    <ScrollView
+        android:layout_width="0dp"
+        android:layout_height="0dp"
+        android:layout_margin="16dp"
+        app:layout_constraintTop_toBottomOf="@id/ask_llm"
         app:layout_constraintBottom_toBottomOf="parent"
-        app:layout_constraintEnd_toEndOf="parent"
         app:layout_constraintStart_toStartOf="parent"
-        app:layout_constraintTop_toTopOf="parent" />
-
+        app:layout_constraintEnd_toEndOf="parent">
+        <TextView
+            android:id="@+id/answer_label"
+            android:layout_width="match_parent"
+            android:layout_height="wrap_content"
+            android:text="The answer will appear here."
+            android:textIsSelectable="true" />
+    </ScrollView>
 </androidx.constraintlayout.widget.ConstraintLayout>

View Binding ממירה את מזהי XML בשם ask_llm ו־answer_label לשדות Java בשם askLlm ו־answerLabel. מחלקת ה־binding נוצרת אוטומטית; אין לכתוב אותה בעצמנו.

2. מחברים את המסך ואת המודל שהוכן

ב־app > kotlin+java > com.example.topic, פתחו את MainActivity והוסיפו את פקודות ה־import האלה מתחת לקיימות:

import androidx.core.content.ContextCompat;
import com.example.topic.databinding.ActivityMainBinding;
import com.google.firebase.FirebaseApp;
import com.google.firebase.appcheck.FirebaseAppCheck;
import com.google.firebase.appcheck.debug.DebugAppCheckProviderFactory;
import com.google.firebase.ai.FirebaseAI;
import com.google.firebase.ai.GenerativeModel;
import com.google.firebase.ai.java.GenerativeModelFutures;
import com.google.firebase.ai.type.Content;
import com.google.firebase.ai.type.GenerateContentResponse;
import com.google.firebase.ai.type.GenerativeBackend;
import com.google.common.util.concurrent.FutureCallback;
import com.google.common.util.concurrent.Futures;
import com.google.common.util.concurrent.ListenableFuture;

בתוך onCreate, שנו את ההפניות לפריסה כפי שמוצג. גוף מאזין ה־insets נשאר כפי שהוא:

         EdgeToEdge.enable(this);
+        ActivityMainBinding binding = ActivityMainBinding.inflate(getLayoutInflater());
         setContentView(R.layout.activity_main);

לפני

setContentView(R.layout.activity_main);
ViewCompat.setOnApplyWindowInsetsListener(findViewById(R.id.main), (v, insets) -> {
    Insets systemBars = insets.getInsets(WindowInsetsCompat.Type.systemBars());

אחרי

setContentView(binding.getRoot());
ViewCompat.setOnApplyWindowInsetsListener(binding.main, (v, insets) -> {
    Insets systemBars = insets.getInsets(WindowInsetsCompat.Type.systemBars());

אחרי ה־}); שסוגר את מאזין ה־insets, אתחלו את Firebase, הפעילו את ספק App Check של התרגול וצרו את מעטפת המודל ל־Java:

FirebaseApp.initializeApp(this);
// Use the classroom token registered on the setup page.
FirebaseAppCheck.getInstance().installAppCheckProviderFactory(
        DebugAppCheckProviderFactory.getInstance());
GenerativeModel ai = FirebaseAI.getInstance(GenerativeBackend.googleAI())
        .generativeModel("gemini-3.8-flash");
GenerativeModelFutures model = GenerativeModelFutures.from(ai);

שם המודל הוא דוגמה מתוך רשימת המודלים הנתמכים, שנבדקה ב־24 באוקטובר 2026. אם המודל יוצא משימוש בהמשך, בחרו מודל טקסט נתמך באותו זמן. לבנאי הזה לא מוסרים מפתח Gemini API.

3. מוסיפים את פעולת הלחיצה

מיד אחרי אתחול המודל, עדיין בתוך onCreate, הוסיפו:

// Android calls this lambda when the user clicks ask_llm.
binding.askLlm.setOnClickListener(v -> {
    binding.answerLabel.setText("Thinking...");
    binding.askLlm.setEnabled(false); // One request at a time.
    Content prompt = new Content.Builder()
            .addText("Explain a callback in two simple sentences.")
            .build();

    // Start asynchronously: future is a handle, not the answer.
    ListenableFuture<GenerateContentResponse> future = model.generateContent(prompt);
    // Attach ONE callback object with TWO possible outcome methods.
    Futures.addCallback(future, new FutureCallback<GenerateContentResponse>() {
        /** Called on success; result is supplied by the callback mechanism. */
        @Override
        public void onSuccess(GenerateContentResponse result) {
            if (isFinishing() || isDestroyed()) return;
            String text = result.getText(); // SDK already decoded the response.
            binding.answerLabel.setText(text != null ? text : "No text returned.");
            binding.askLlm.setEnabled(true);
        }

        /** Called on failure; error describes what went wrong. */
        @Override
        public void onFailure(Throwable error) {
            if (isFinishing() || isDestroyed()) return;
            binding.answerLabel.setText("Request failed: " + error.getMessage());
            binding.askLlm.setEnabled(true);
        }
    }, ContextCompat.getMainExecutor(this)); // Run BOTH callbacks on the UI thread.
    // This click callback ends now; the screen does not wait for the answer.
});

בצעו Build והריצו עכשיו. אם זאת ההרצה הראשונה עם ספק ה־debug של App Check, רשמו את הטוקן הפרטי שלו כפי שמוסבר בעמוד ההכנה, ואז נסו שוב. לחצו Ask LLM: התווית אמורה להשתנות מיד, והכפתור יחזור להיות זמין אחרי הצלחה או כישלון.

flowchart LR
    A["Click Ask LLM"] --> B["Start request: receive a future"]
    B --> C["Screen stays responsive"]
    B --> D{"Future completes"}
    D -->|success| E["onSuccess: display text"]
    D -->|failure| F["onFailure: display error"]

הקריאה Futures.addCallback מקבלת שלושה ארגומנטים: איזה future, איזה אובייקט callback, ואיזה executor. מתודות התגובה ירוצו מאוחר יותר ב־main thread, כי בחרנו במפורש ContextCompat.getMainExecutor(this). הבחירה הזאת קובעת היכן יפעלו ה־callbacks; עבודת הרשת נשארת אסינכרונית. הבדיקות isFinishing ו־isDestroyed מדלגות על עדכון Activity שנסגרה. הדוגמה הכיתתית אינה משמרת בקשה ממתינה בזמן סיבוב המסך; יציאה מהמסך אינה מבטלת פעולה שכבר הגיעה לשרת.

מנבאים ובודקים

  • שנו את ה־prompt כך שיבקש תשובה בעברית. איזו שורה מספקת את טקסט הבקשה ואיזו מציגה את התוצאה?
  • כבו את הרשת ונסו פעם אחת. צפו לשגיאה גלויה ולכפתור שחוזר להיות זמין; הפעילו שוב את הרשת בסיום. ניסוח התשובות המוצלחות עשוי להשתנות בין בקשות.
  • התשובה ניתנת לבחירה: העתיקו אותה ל־Notepad++ וקראו אותה כטקסט.
  1. האם ה־future הוא התשובה? לא. הוא מייצג פעולה אסינכרונית; ה־callback מקבל את התוצאה בהמשך.
  2. למה יש שתי מתודות עם Override? האובייקט האנונימי מסוג FutureCallback מממש תגובה להצלחה ותגובה לכישלון. לכל future תימסר אחת משתי התוצאות.
  3. איפה ה־JSON? ה־SDK מטפל ב־HTTP ומפענח את התשובה ל־GenerateContentResponse. המתודה getText() מחלצת טקסט מהאובייקט. במעבדת Petstore אפשר לבדוק בעצמנו את ה־JSON הגולמי.

מקורות: דוגמת הבקשה ב־Java של Firebase, executor ל־main thread באנדרואיד.